אחד המצבים המורכבים בחיי המשכנתא הוא הרגע בו אנו מעוניינים לשנות את הרכב הלווים. זה קורה לא מעט: זוגות שמתגרשים ואחד הצדדים נשאר עם הדירה והמשכנתא, הורים שלקחו משכנתא יחד עם ילדיהם כדי לעזור להם ברכישת הדירה הראשונה וכעת רוצים "לצאת" מההלוואה, או שותפים עסקיים שמפרקים את השותפות בנכס.

תהליך זה נקרא בשפה הבנקאית "גריעת לווה" (או שחרור לווה), והוא למעשה הליך בירוקרטי ופיננסי שבו הבנק מסכים לשחרר את אחד הלווים מההתחייבות למשכנתא, תוך השארת ההלוואה על שמם של הלווים הנותרים בלבד. חשוב להבין: זהו לא הליך אוטומטי, והבנק לא חייב להסכים לו. בכתבה זו נסקור את כל מה שחשוב לדעת לפני שנכנסים לתהליך.

מתי נדרשת גריעת לווה?

ישנם מספר תרחישים נפוצים בהם עולה הצורך לבצע גריעת לווה:

  • גירושין או פרידה: כאשר בני זוג נפרדים, ולרוב במסגרת הסכם הגירושין, נקבע כי אחד הצדדים ירכוש את חלקו של השני בדירה (אגב גירושין) ויקבל על עצמו את מלוא המשכנתא.
  • עזרה מהורים (לווה תומך): הורים רבים מצטרפים כלווים למשכנתא של ילדיהם כדי להגדיל את ההכנסה המוכרת ולאפשר קבלת מימון. לאחר מספר שנים, כשהכנסות הילדים גדלות, ההורים מבקשים להשתחרר מההתחייבות.
  • פירוק שותפות: אחים או חברים שרכשו נכס להשקעה יחד ומעוניינים להיפרד, כאשר אחד מהם רוכש את חלקו של השני.

מה הבנק בודק לפני שהוא מאשר?

מבחינת הבנק, גריעת לווה היא הרעה בתנאי הביטחון. עד היום היו לו שניים (או יותר) אנשים שערבים להחזר החוב, וכעת הוא נשאר עם פחות. לכן, הבנק יבצע בדיקה מדוקדקת לפני אישור הבקשה. הפרמטר הקריטי ביותר הוא יכולת ההחזר של הלווה שנשאר.

במסגרת ייעוץ משכנתאות מקצועי, אנו נתקלים לא פעם בסירובים של הבנקים לגריעת לווה מכיוון שהלווה הנותר אינו עומד ביחס ההחזר הנדרש. הלווה שנשאר חייב להוכיח כי ההכנסה נטו שלו (בניכוי הלוואות אחרות) מספיקה כדי לכסות את החזר המשכנתא החודשי, כאשר ההחזר לא יעלה על 35%-40% מהכנסתו הפנויה.
למעשה - גריעת לווה שקולה לבקשת משכנתא חדשה (לא בנושא תנאי המשכנתא, אלא בענייני יחס ההחזר)

לדוגמה: אם המשכנתא מחייבת החזר חודשי של 5,000 ש"ח, הלווה שנשאר חייב להציג הכנסה נטו של כ-13,000 ש"ח לפחות (לבד!). אם הוא לא עומד ברף זה, הבנק לא ישחרר את הלווה השני.

התהליך הבירוקרטי והמשפטי

תהליך גריעת לווה כרוך במספר שלבים:

  1. הגשת בקשה עקרונית: פנייה לבנק עם מסמכי הכנסות עדכניים של הלווה שנשאר.
  2. אישור הבנק: קבלת אישור עקרוני לגריעה.
  3. העברת זכויות (אם רלוונטי): ברוב המקרים, גריעת הלווה מלווה גם בהעברת זכויות בנכס (למשל, הבעל מעביר את חלקו לאישה). תהליך זה דורש דיווח לרשויות המס, תשלום מיסים (אם יש) ורישום בטאבו.
  4. חתימה על מסמכים: הלווים חותמים על מסמכי הגריעה בבנק.

האם זה עולה כסף?

כן, אבל לא מדובר ב"קנס" רגיל. הבנק גובה עמלה תפעולית על שינוי תנאי ההלוואה (עמלת שינוי הסכם הלוואה). בנוסף, אם במסגרת התהליך אתם מחליטים גם למחזר את המשכנתא (לשנות מסלולים או ריביות), ייתכן שתחולו בעמלות פירעון מוקדם.

חשוב לזכור כי מעבר לעלויות הבנקאיות, ישנן עלויות נלוות משמעותיות יותר הקשורות להעברת הבעלות בנכס: שכר טרחת עורך דין, אגרות טאבו, ומיסים (מס רכישה/שבח) בהתאם לסוג העסקה ולקרבה המשפחתית בין הצדדים.

טיפ של מומחים

לפני שאתם חותמים על הסכם גירושין או הסכם פירוק שותפות שמסתמך על כך שאחד הצדדים ייקח את המשכנתא על עצמו - גשו לבנק או ליועץ משכנתאות לבדיקת היתכנות! לא מעט הסכמים משפטיים "נתקעים" לאחר החתימה כי הבנק מסרב לשחרר את הלווה היוצא.

גריעת לווה מול גריעת ערב

יש להבדיל בין גריעת לווה (מי שרשום כבעל החוב והנכס) לבין גריעת ערב. שחרור ערב הוא תהליך פשוט יותר בדרך כלל, שכן הערב אינו בעל הנכס. עם זאת, גם כאן הבנק יסכים לשחרר את הערב רק אם הלווים העיקריים יוכיחו יציבות כלכלית מספקת או יביאו ערב חלופי איכותי.

סיכום

גריעת לווה היא צעד משמעותי שדורש תכנון פיננסי. זהו הזמן האידיאלי לא רק לבצע את השינוי הטכני, אלא גם לבחון האם תנאי המשכנתא הנוכחיים עדיין מתאימים ללווה שנשאר לבד במערכה. לעיתים קרובות, שילוב של גריעת לווה עם מיחזור משכנתא יכול להקל על הנטל החודשי ולהתאים את ההחזר ליכולות החדשות של משק הבית היחיד.

מומלץ בחום להיעזר בשירותי ייעוץ משכנתאות פרטי כדי לנהל את המשא ומתן מול הבנק, לוודא שהלווה הנשאר לא קורס תחת הנטל, ולבצע את המהלך בצורה החלקה והמשתלמת ביותר.